שבלי הלקט · סימן ק״ז, ד׳

בספר יראים שני סרבלין ושני תכשיטין אחרים זה על זה והוא אינו צריך להם אלא לאחד מהם אסור מדתנן בפרק כל כתבי הקודש לענין דליקה ועוטף כל מה שהוא יכול לעטוף למדנו שלא במקום דליקה אסירי ורבינו שלמה זצ"ל הביא מכאן ראיה לאסור על האי דתנן בפרק במה אשה קמרא עלוי המיינא מאי אמר ליה תרי המייני קאמרת פי' אסורין הן והתרומה כתב מותר לצאת בשבת בשני סרבלין מפני הצינה ואפי' אם היה אדם אסור לצאת בשני חגורות דהא דאמר תלמודא תרי המייני קאמרת פי' רבינו שלמה זצ"ל שני פירושים אחד להיתר ואחד לאיסור ואחי ר' בנימין נר"ו כתב אפי' למאן דאסר תרי המייני נראה שאם בגדיו ארוכים וצריך לחגור חגורה בין כל בגד ובגד שלובש הרשות בידו ואין אנו אוסרין תרי המייני אלא זה על גב זה אם כן הני נשי דידן שיש להן כתנות שלובשין אותן ובהן המיינין תפורין לחגור מתניהן ואחר כך חוגרין עוד חגורה של משי או רצועה של כסף טוב להן שלא תחגורנה המייני הכתנות שלא יהיו חשובין כשני המיינין ודיי להן בחגורה או ברצועה ואם תאמר הרי המייני הכתנות נחשבות כמשאוי כיון שהן מחוברין בכתנות ובטלין לגבייהו שריין דאמר מר מתעטף אדם בכילה ובסכיה ויוצא בה לרשות הרבים והנכון היה להסיר אותן ההמיינין התפורין בכתנות שהרי אין בהן חשיבות כל כך וטוב להן להסתלק מן הספק והנראה בעיני שאין שום ספק בזה דודאי מאחר שהן תפורין בכתנות הרי ככסכוסי כולה ובטלין הן לגבי הכתנות ומותר להן לחגור חגורה אחרת ואין כאן משום תרי המייני. עוד כתב אחי. אומר אני דמותר להתעטף אדם בשני סודרין או לצאת בשני אנפיליאות מפני הצינה וכן אלו שיש להן שני אבנטים במכנסיהן האבנט האחד שבו תלויין הרצועות שקושרין בהן האנפיליאות והאבנט האחר שמחברין אותן למעלה במתניהן. נראה שמותר אם תפירת המכנסיים חלוקה לשני האבנטים. אבל אם אין תפירתן חלוקה [נראה] שאסור מדי דהוי אתרי המייני זה על זה דאסורין.