שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ״ו, ב׳

ברם צריך חוטין של שיער מאי כי דצמר דמו או דילמא כי שיער דגופה דמי כמו דגופה עיילין בהו מייא אף הני נמי עיילין בהו מייא ת"ש דתנן אלו חוצצין באשה חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות ר' יהודה אומר של צמר ושל שיער אין חוצצין מפני שהמים עולין בהם אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הילכתא כר' יהודה בחוטי שיער אמר רב פפא הילכתא מכלל דפליגי עליה רבנן בשל שיער וכי תימא הכי נמי מדקא שרי רבי יהודה מכלל דאסרין רבנן דילמא כשם ששיער אין חוצצין כך חוטי צמר אין חוצצין קאמר להו כי היכי דשיער לא חייצי דצמר נמי לא חייצי אלא מודין איתמר נמי אמר רב נחמן אמר שמואל מודים חכמים לר' יהודה בחוטי שיער תניא נמי הכי חוטי צמר חוצצין חוטי שיער אין חוצצין ר' יהודה אומר של צמר כשל שיער אמר רב נחמן בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני יוצאה אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה וכן הלכתא אי נמי כי טבלה במייא חיי אבל דלייא בדוולא או מלייא בחצבי לא הוי מקוה דתניא אילו נאמר מקוה מים ולא נאמר מעיין שומע אני ימלא בכתף ויעשה מקוה ת"ל מעיין מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ונהרא דסכיר דאית ביה עקולא דאית ביה ארבעין סאה הוה ליה במקוה דאית ביה ארבעין סאה ושפיר דמי לטבילה ומקוה דנפלה לה שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה ואי אמשיכינון מבראי אגב מרזיבא ירדו ואזלו אגב מקוה לא פסלי ליה דכי אתא רב דימי אמר שאובה שהיא משוכה טהורה ואצטרופי נמי מצטרפין לארבעין סאה דתניא ר' אליעזר בן יעקב אמר גג שיש בו עשרין ואחד סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאין ופותקן למקוה והן טהורין שהשאובה מטהרת ברבייה ובהמשכה ואי אמשכינון איידי מרזיבא פוסלי' דתניא צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה ולא פסלי מים שאובין אלא לפי חשבון כלים כדתנן אין מים שאובי' פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון אמר רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא דתניא יוסף בן חוני אומר בשנים ובשלשה כלים מצטרפין ואין פוסלים בארבעה וחמשה כלים אין מצטרפין ופוסלים: