שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ״ה, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ברם צריך אילו היכא דחזיוה דאיבעלה ולא ידיע אי לכשר אי לפסול ואמרה היא דלכשר נבעלתי אי נמי אישתכח דמיעברא ולא ידיע אי מכשר אי מפסול ואמרה היא דמכשר מיעברנא מי מהימנא אי לא מהימנא מיפלג פליגו ר' אליעזר ורבן גמליאל ורבי יהושע דתנן ראוה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרי' נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה ראוה עם אחד אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרי' נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת בעולה לנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה הילכתא מאי אם תימצא לומר לגבי נפשה מהימנא ולא משוינן לה זונה ולא פסלינן לה מכהונה ומתרומה דהויא לה חזקה דכשרותא בתה לאינסובה לכהן מהימנא או לא מהימנא פליגו בה אבא שאול ורבנן דתנן אי זה הוא שתוקי כל שמכיר אמו ואינו מכיר אביו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי הילכתא מאי ת"ש דאמר רבא הלכה כאבא שאול והני מילי דרוב כשירין אצלה אבל ברוב פסולין אצלה אי אינסיבא לכהן לא מפקינן לה אבל לכתחלה לא שרינן לה דההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמי' דרב יוסף היא אמרה מיניה מיעברנא והוא אומר אין מיני מעברא אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמודה ועוד האמר רב יהודה אמר שמואל הילכתא כרבן גמליאל דאמר נאמנת אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשר רבן גמליאל והא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכתא כרבן גמליאל ורבי אליעזר דאמרי נאמנת ואת לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה והא רוב פסולין אצלה דלא חזייא אלא לארוס אמר ליה ולטעמיך תקשי לך היא גופה הלכה ואת לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה אלא הלכה כרבן גמליאל דאיעבד אפילו ברוב פסולין ולכתחלה לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה והא דאיעבד הוא דהא מקדשא ליה וקא בעית !לאפוקה מיניה וכן הלכתא אי נמי אילו עו"ג ועבד דקדישו בת ישראל לא הוו קידושי עבד דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור עו"ג דכתיב ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה מכלל דמע יקר לית בה הוויה:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.