ברם צריך ולד ממזר הוי או כשר הוי מי אמרינן ממזר מהיכא ילפינן ליה מאשת אב מה אשת אב לא תפשי בה קידושי והולד ממזר אף ה"נ לא תפשי בה קידושי והולד ממזר או דילמא אשת אב איסורה איסור ערוה וענוש כרת לאפוקי הני דאין איסורן איסור ערוה ואין ענוש כרת אם תימצא לומר בפנויה כיון דאיסורה אין איסור ערוה ואין ענוש כרת לא באשת איש מאי הכא ודאי לא תפשי בה קדושי ואיסורה איסור ערוה וענוש כרת או דילמא מה אשת אב דבהדה הוא דלא תפשי קידושי באחרת תפשי קידושי לאפוקי עו"ג ועבד דלא תפשי בהו קידושי כלל או דילמא התם אית ליה חיים ואזיל זרעיה בתריה עו"ג ועבד לא אזיל זרעיה בתריה ת"ש דאמר רבינא אמר לי רב גזא איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין והוה עובדא בפנויה ואכשר באשת איש ופסל אמר רב אשי לדידי אמר לי רב גזא לאו רבי יוסי בר אבין הוה אלא רבי יוסי בר זבידא הוה ואכשר בין בפנויה בין באשת איש רב אשי אכשריה לרב מרי בר רחל ואוקמיה בפורסי דבבל ואף על גב דאמר מר כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא איקלע אמימר לאתרין ודרש הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש וכן הילכתא אי נמי הני מילי עריות אבל חייבי לאוין אף על גב דאסירן ליה תפשי בהו קידושי ואין הולד ממזר דכתיב כי תהיין לאיש וגו' וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום אלא אהובה אהובה בנשואיה שנואה שנואה בנישואיה ומאי היא זו דאסירה ליה ואיזו זו חייבי לאוין ואמר רחמנ' כי תהיין דאית בהון הויה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.