ברם צריך אילו היכא דאיכא משיכלא דמיא מהו למישך איניש ידיה ביה וממשא אי נמי אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים אי לא כיון דהוא בידיה לא אכיל לא צריך נטילת ידים או דילמא זימנין דלא מיתאכיל ליה אומצא ומעייל ליה בידיה ואישתכח דאכיל בלא נטילת ידים אי נמי מאכיל לחבית והוא אינו אוכל צריך נטילת ידים אי לא כיון דלא אכיל לא צריך או דילמא זימניה דמשתלי ומקרי ושדי ידיה לפומיה ונמצא אוכל בלא נטילת ידים ת"ש דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל בריה דבכי אמר ליה אמאי קא בכית אמר ליה מחיין רבי אמר ליה ואמאי מחייך דאמר לי לא משית ידיך וספית לינוקא אמר ליה ואמאי לא משית אמר ליה איהו אכיל ואנא משינא אמר ליה אבוה דשמואל לרביה לא מסתייך ררא גמירת ולא גמרת אלא ממחא מחית ליה לינוקא והילכתא אוכל מחמת מאכיל בעי נטילת ידים מאכיל לא בעי נטילת ידים וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.