ברם צריך אשה שיש לה ווסת והגיע זמנה ולא בדקה מהו בימי עיבורה ובימי מניקותה לא תבעי לך דדמיה מסולקין ולא חיישינן דתנן. רבי מאיר אומ' אם היתה במחבא והגיעה שעת ווסתה ולא בדקה טהורה שהחרדה מסלקת את הדמים ה"נ בימי עיבורה ובימי מניקותה דמיה מסולקין וטהורה היא כי תיבעי לך שלא בזמן עיבורה שלא בזמן מניקותה ווסתות דאוריתא אינון ואמרי' וודאי מי הוא חזייא או דילמא וסתות דרבנן אינון ומיחש חישא ובעייא בדיקה ואי לא בדקה טהורה ואי משום והזרתם אסמכתא בעלמא הוא מיתנא תנן הגיע זמן ווסתה ולא בדקה טמאה רבי מאיר אומר אם הגיע שעת ווסתה במחבא ולא בדקה טהורה שהחרדה מסלקת את הדמים כולה ר' מאיר קא תני לה ופליגי רבנן עליה או דילמא דברי הכל היא ת"ש דאיתמר אשה שיש לה ווסת והגיע שעת ווסתה ולא בדקה אמר רב בדקה ומצאה טמא טמא טהור טהור ושמואל אמר אע"פ שבדקה ומצאה טהור טמא שאורח בזמנו בא לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר ווסתות דאוריית' ומר סבר ווסתות דרבנן א"ר זירא כ"ע ווסתות דאורייתא ולא קשיא כאן שבדקה עצמה בשעת ווסתה וכאן שבדקה עצמה לאחר ווסתה רב נחמן בר יצחק אמר בהא קא מיפלגי דמר סבר ווסתות דאורייתא ומר סבר ווסתות דרבנן וכדרב נחמן בר יצחק סבירא לן דבתרא הוא ואמר אביי כתנאי דר' אליעזר אומר טמאה נדה ור' יהושע אומר תבדוק והני תנאי כהני תנאי ר"מ אומר אם היתה במחבא והגיע שעת ווסתה ולא בדקה טהורה והילכתא כוותיה דר' זעירי דקאמר לה כרבנן וכרבי יהושע ושמואל אמר כר' מאיר וכרבי אליעזר וקיימא לן הילכתא כוותיה דרב בין לקולא בין לחומרא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.