ברם צריך קרוב מהו לראות הנגעים כיון דזכות וחובה לגביה דההוא דנולד ביה נגעא לטהוריה ולטמוייה כי דינא דמי וקרוב לא מיכשר או דילמא כיון דמראות נגעים בכהן חידוש הוא דאילו דינא מיכשר בין כהן בין ישראל דכתיב לפני הכהנים והשופטים ואילו נגעים לא אכשר רחמנא אלא בכהן ואי לא גמיר כהן חזי ליה מאן דגמיר ואמר ליה לכהן אימא טמא ואומר טמא וכיון דחידוש הוא אין לך בו אלא חידושו בלבד כהן וישראל אסור אבל קרוב כשר ואשכחן נמי דלענין דינא בעינן ג' ואילו נגעים יחיד כשר דכתיב אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הילכך כהן בעינן קרוב לית לן בה ת"ש דתניא היה רבי מאיר אומר מה ת"ל ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכי מה ענין ריבים אצל נגעים נגעים בעינן כהנים דינין לא בעינן כהנים אלא להקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום אף ריבים ביום ומה נגעים שלא בסומין דכתיב לכל מראה עיני הכהן אף ריבים שלא בסומין מה ריבים שלא בקרובים שנאמר לא יומתו אבות על בנים על פי בנים אף נגעים שלא בקרובים אי מה ריבים בג' אף נגעים בג' ודין הוא ממונו בג' גופו לא כל שכן ת"ל והובא אל אהרן הכהן מלמר שאפילו כהן אחר רואה את הנגעים וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.