שאילתא דאילו איתתא דילדה זכר ונקבה יהבינן לה ימי טומאה דנקבה ארביסר יומי וימי טהורה דנקבה שיתין ושיתא והיכא דאולידה חד ובתר כמה ימים אולידה אחרינא יתבה ימי טומאה וימי טהרה לשני ואילו איתתא דאפילה שיליא בעלמא אע"ג דלית בה ולד אמרינן אי איפשר לשיליא בלא ולד ואיתמוחי הוא דאיתמח הולד ויתבה ימי טומאה דנקבה והיכא דילדה ולא שדא שיליא ובתר כמה יומי שדא שיליא לא לימא מר דשיליא דולד קמא איתמוחי איתמח והא שיליא דולד אחרינא הוה ביה ואיתמח הולד ותיתב ימי טומאה מרישא אלא אמרי' הא שיליא דולד קמא הוא ואישתהוי הוא דאישחהי בתריה דאמר מר מעשה היה ותלו את השיליא בולד כ"ג ימים והני מילי כי תלינן בבן קיימא דאית ביה חיותא דאמרינן בזעא לשיליא ונפק אבל בנפל לא תלינן דאם איתא דהא שיליא דההוא נפל הות בהדיה הוה אתיא אלא שיריא דההוא נפל איתמח והא שיליא ולד הוה בה ואיתמח ובעיא למיתב ימי טומאה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.