שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ע״ט, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיבדק ביתא משום חמירא באורתא דתליסר נגהי ארביסר לנהורא דשרגא שנאמר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם ומנלן בנהורא דשרגא אמר רב חסדא למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מנרות דכתיב בעת ההיא אחפש אח ירושלים בנרות ונרות מנר דכתיב נר אלהים נשמת אדם וגומר וכל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ואין חוששין שמא גררה חולדה כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן חורי הבית העליונים והתחתונים וגג היציע וגג הבית וגג המגדל ובית התבן ובית העצים ורפת בקר ולולין ואוצרות יין ואוצרות שמן ואוצרות תבואה כולן אין צריכין בדיקה רבן שמעון בן גמליאל אומר מטה חוצצת בתוך הבית ועצים ואבנים מפסיקין תחתיה ואוצרות יין אין צריך והתניא אוצרות יין צריכין בדיקה ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה התם דמסתפק אלמא לשמן יש קבע דמאי דבעי מעיקרא מקריב יין אין קבע לשתייה דמימליך בסעודתיה ואזיל דמנח לאומציה ומשתלי ודכוותיה גבי שמן במסתפק אלא לשמן יש קבע יין אין קבע לשתייה תני רבי חייא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל ובמסתפק מהן צריך בדיקה מאי טעמא תדירים בו כיין אמר רב חסדא בי דגים צריך בדיקה והא תניא בי דגים אין צריך בדיקה לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי לרברבי אית להון קביעותא מעיקרא מקריב מאי דצריך זוטרי לית להון קביעותא ומקריב ומייתי בתוך הסעודה אמר רבא חצר אינה צריכה בדיקה מפני שעורבין מצויין שם אמר רב אכסדרה לאורה נבדקת אמר רב פפא בי תמרי ובי ציבי צריכין בדיקה דבהדי דקאכלי מיתבעי ציבי ובהדי דקא אכלין בעיא ינוקא תמרי זימנין דנפיל ינימה גריצא בי תמרי ונפיל אומצא מיניה בי ציבי אמר רבה בר רב הונא בי מלחי ובי קירי אין צריכין בדיקה והני מילי דאין חוששין שמא גררה חולדה ועכבר דלא חזינא דשקלת ועלת אבל חזינא דשקלת ועלת להיכא דלא משתמשין צריך בדיק' אי נמי בתר דבדק ביתא ושייר למיכל עד ארבעי שעי וחזא עכבר דאתא שקל ועל לביתא צריך בדיקה ואע"ג דאשכח פירורין דאיכא למימר הני פירורין דההיא ריפתא אינון אע"פכ צריך בדיקה דאמר רבא תינוק נכנס וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פרורין אין צריך בדיקה שדרכו של תינוק לפרר עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה שאין דרכו של עכבר לפרר:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.