שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיגזל חד מן חבריה והיכא דגזל מן חבריה ואיתניס אי נמי בעלי חיים ומתו כי אורחייהו ברשותיה דגזלן קיימי לעניין אונסין ומחייב לשלומי והני מילי דאגבהי אגבוהי אי נמי משכיה ואפיק מרשותיה דמריה אבל היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור כדתנן היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב והיכא דאפקיד פקדון לחבריה וכפריה כיון דברשותיה מחית אע"ג דלא שני ביה קנייה דאמר רב ששת הכופר בפקדון נקרא גזלן וחייב באונסין והני מילי דאיתיה וקא כפר ליה אבל אבד ליה וסבר איכפריה ואידחייה מיני עד דאזילנא וטרחנא בתריה ואשכחנא ליה לא מחייב באונסין והיכא דאיתיה לגזילה בעיניה ואייקיר וזיל ברשותיה דמריה קאים והדר למריה ודאי שנייה כגון שגזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים קנייה בשינוי מעשה ומשלם דמי עצים ודמי צמר בעלמא דאמ' רב חסדא א"ר יוחנן מניין לשינוי שהוא קונה שנאמר והשיב את הגזילה שאין ת"ל אשר גזל מה ת"ל אשר גזל יחזיר בעין שגזל והיכא דגנב נמי טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טבח ושלו הוא מכר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ע״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.