ברם צריך אילו היכא דאמר שלא אוכל היום מהו בשתייה או אומר שבועה שלא אוכל אמין אחד לא תבעי לך כיון דשרי בשאר מינין בשתייה נמי שרי אלא כי קא מיבעי לן דאמר שבועה שלא אוכל סתמא דאיתסר ליה בכל מיני אכילה שתייה מי מיקרייא אכילה אי לא ת"ש דא"ר חייא בר אבין אמר שמואל שבועה שלא אוכל ושתה חייב אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא איבעית אימא קרא דאמר ריש לקיש מניין לשתייה שהיא בכלל אכילה שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך תירוש חמרא הוא וקאמר ואכלת שמע מינה שתייה בכלל אכילה הוא איבעית אימא סברא דכד בעי איניש למימר לחבריה איתי ניכול ונשתה אמר ליה תא ניזיל ניכול ואזלין ואכלין ושתין ומאחר דקרא סברא למה לי מה הוא דתימא אע"ג דמדאורייתא שתייה בכלל אכילה בנדרי' הלך אחל לשון בני אדם ולא קרו אינשי הכי משמע לן דקרו אמטול הכי קא מסייעינן וקא פרכינן עלה דשבועה וכן הלכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ע׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.