ברם צריך אילו אשה דאמרה לא בעינא מזונות ולא מעה כסף לצורכי ומעשה ידיי ליהוו דילי מי שמעינן לה אי לא מי אמרינן עיקר תקנתא לדילה עבדו רבנן דתיתזין מבעל והיא קא אמרה לא בעינא או דילמא עיקר תקנתא לדיליה עבדו רבנן דליהוו מעשה ידיה לבעלה ת"ש דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר איני ניזונת ואיני עושה אלמא עיקר תקנתא לדילה עבדו רבנן והיא קא אמרה לא קא בעינא וכדרבא דאמר כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זאת שומעין לו והא קתני תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה איפוך אימא תיקנו מעשה ידיה תחת מזונותיה לאפוקי דרבי שמעון בן לקיש מתוך שיכול לכופה על מעשה ידיה יכול לומר לה טול מעשה ידייך במזונותייך נעשה כאומר לה יקדשו ידים לעושיהם והילכתא כרב הונא אמר רב: דרשה דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן דיני ממונות ואפילו ביחיד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ס׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.