שאילתא אילו מן דנסיב איתתא מיחייב בשארה כסותה ועונתה שנאמר ואם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע תנו רבנן שארה אלו המזונות וכן הוא אומר ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו כסותה כמשמעה ועונתה זו עונה וכן הוא אומר אם תענה את בנותי רבי אליעזר אומר שארה זו עונה וכן הוא אומר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקח כסותה כמשמעה עונה אלו המזונות וכן הוא אומר ויענך וירעיבך רבי אליעזר בן יעקב אומר שארה כסותה לפום שארה תן כסותה שלא יתן של ילדה לזקנה ושל זקינה לילדה כסותה ועונתה לפום עונה תן כסותה שלא יתן חדשים בימות החמה ושחוקים בימות הגשמים תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיי' שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייעא ליה לרב הונא דאמר כל האומר אי איפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה אלמא קסבר רבי אליעזר בן יעקב כוליה קרא בכסות משתעי עונה לא צריכא קרא מזונות תקנתא דרבנן דתניא תיקנו רבנן מזונותיה תחת מעשה ידיה ופרקונה תחת כתובתה לפיכך בעל אכיל פירות פירות מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני תקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופירקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות איפוך אנא אמר אביי לעולם לא תיפוך מאי טעמא תיקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ס׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.