ברם צריך אילו בישרא דתליש מן חיותא מיקמי דנפקא נשמתה מהו למיכליה בתר דנפקא נשמתה מי אמרינן כיון דאמר מר שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה כתולש מן החי דמי או דילמא כי אמרינן כחיה לכל דבריה הני מילי להעמדה והערכה ולרבע׳ ולחרוש בה אבל לעניין אבר מן החי אכשרתיה שחיטה לאפוקה מידי אבר מן החי ואם תמצא לומר לישראל בשחיטה תליא מילתא ואכשרתיה שחיטה לעובד כוכבי׳ מאי כיון דלעובד כוכבי׳ לאו בשחיטה תליא מילתא אלא ביציאת נשמה כאבר מן החי דמי מידי דהוה אבהמה טמאה או דילמא כיון דלישראל שרי ליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ת"ש דאמר רב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיאן הרוצה שיבריא יחתוך כזית בשר מבית השחיטה קודם שתצא נפשה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין לאוכלו תניא נמי הכי הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין עד שתצא נפשה ואוכלו א' עובד כוכבי׳ וא׳ ישראל מותרין בו אלמא בטהורה ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסיר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ו׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.