לך לךשאילתא דמחייבין דבית ישראל למיגמ׳ אורייתא ולאגמורי ולמיגרס ולקיומי וכל מאן דמעסי ליה לחבריה למיגמר אורייתא חשיבין עליה קמיה שמיא כמאן דהוא ברייה דאמר ריש לקיש המעסה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ולא כתב אשר לימדו ר׳ אלעזר אמר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר ושמרתם מצותי ועשיתם אותם רבא אמר כאלו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תיקרי אותם אלא אתם א"ר אבהו כל המעסה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו הוא עשאו שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאור וכי משה הכה את היאור והלא אהרן הכהו שנאמר ויאמר יי׳ אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך וגו' אלא הואיל ומשה הוא דאמר ליה לאהרן ועבד ליה אהרן אסיק קב"ה עליה כמאן דהוא עבדיה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו הוא ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה וכתיב בתריה ואלה שמות בני אהרן בני משה היכא אלא לומר לך אהרן ילד ומשה לימד ומעלה עליו הכתוב כאילו הוא ילדן אמר רבי אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא שלמטה שנאמר או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי רב אמר כאילו בנה פלטורין של מעלה ופלטורין של מטה שנאמר ואשים דברי בפיך וגו׳ רבי יוחנן אמר אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל ידי כסיתיך ריב"ל אמר מקרב את הגאולה שנאמ׳ ולאמר לציון עמי אתה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ז׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.