ברם צריך אילו היכא דקדישה נפשה בלא דעתיה דאבוה מי חיישינן שמא נתרצה האב וקידושיה קידושין אי לא קטנה לא תבעי לך דוודאי לא נתרצה האב כי תבעי לך נערה היכא דלא שדיך לא תבעי לך דלא חיישינן שמא נתרצה האב כי תבעי לך היכא דשדיך מאי כיון דשדיך מעיקרא ניחא ליה או דילמא כיון דאיקדיש בלא דעתיה לא ת"ש דאיתמר הנהו בי תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי דבבל שקל חד מינייהו כסא ויהב לחבריה ואמר ליה מקדשא ברתך לברי אמר רבינא אפי' למאן דאמר חיישינן נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן אמרו ליה רבנן לרבינא ודילמא שליח שווייה לאבוה לא חציף איניש לשוויה לאבוה שליח ודילמא אירצוייה אירצוייה קמיה ואישתיק אמר להו רבא בר שימא לרבנן בפירוש מר לא סבר לה להא דרב ושמואל דאמרי נערה שנתקדשה שלא לדעת אביה כי שדיך צריכה גיטא וצריכה מיאון ולא אמרינן כיון דשדיך הוה ליה כמאן דארצי קמיה ושתיק וכיון דשתיק בשעת קידושין מינח ניחא ליה והלכתא כרבינא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.