שאילתא דאילו מאן דאית ליה ברתא כמה דלא בגרה אבוה יכיל לקדושה ומשקל כספא כדתנן האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף ובשטר ובביאה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה בכסף מנלן אמר רב יהודה אמר רב ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב ומאי היא קידושין אימא לדידה כי מעיט רחמנא יציאה דכותיה קא ממעיט מה התם לאדון אף כאן לאדון ומנו אב האי מבעי ליה לגופיה אם כן נכתוב ויצאה חנם ולא בעי אין כסף ואכתי מיבעי ליה ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות אמר רבינא אם כן לכתוב אין כסף מאי אין כסף דרוש בה תרתי שטר וביאה דכתיב והיתה ואיתקוש כל הוויות להדדי וקא מרבי קרא לאב בימי נערות דאמר מר אין כסף אילו ימי נערות ויצאה חנם אלו ימי בגרות לא רבי קרא לאב ואע"ג דמקטנותה ועד דבגרה ברשותה דאבוה קיימא לא מבעי לאבוהא לקדושה עד דבגרה דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם לקדש בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה וזכאי במציאתה דלא תיהוי ליה איבה במעשה ידיה דאמר רב הונא מניין שמעשה הבת לאב שנאמר כי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאב אימא קטנה דמצי מזבין לה קרינא ליה לאמה אבל נערה לא קטנה לא צריכא קרא לאחר מצי מזבין לה וכל שכן במעשה ידיה בהפרת נדריה דכתיב בנעוריה בית אביה ומקבל גיטה דכתיב ויצאה מביתו והלכה והיתה איתקש יציאה להוויה והני מילי דלא אינסיב דעדיין ברשות אביה קיימא אבל אינסיב לא כיון שנשאת שוב אין לאביה בה רשות ואינו אוכל פירות בחייה דהיכא דמיתא אימה והדר נפלו לה נכסי מן בית נשי דאמה בעל לא ירית דאמר מר אין הבעל יורש את אשתו בקבר וירתה לה ברתה כי לית לה בני ולית ליה לאב למיכל פירות בחייה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.