שאילתא דאילו מאן דבעי למיזל לקמיה בשבתא טפי מאלפים אמה משדר ומותיב מזון שתי סעודות בסוף אלפים אמה ומשתרי למיזל לקמיה מן עירוביה ואילך עוד אלפים אמה ואיתסר למיזל להך גיסא דמתא דאיתעקר ליה ביתיה מן מתא והוה ליה עירוב ביתו ולא שרי ליה למיזל אלא הודרניה דעירובו אלפים אמה ואי אותביה לעירוביה לבר מתחומיה כיון דמרחק מעירוביה טפי מאלפים אמה הוה ליה כמי שיצא חוץ לתחום אלפים אמה ותנן אפילו אמה אחת לא יכנס ואין לו אלא ד' אמות ואי אותביה בסוף אלפים אמה וקאים ביתיה בהך גיסא דמתא ודכי משח ליה מר למתא במשחתא מעירוביה ולבייתיה נפיש מאלפים אמה חזינא אי כי משחינן למתא רובא מתבלע באלפים אמה דעירובא יהבינן ליה מתא בלא מדידה והוא בגו תחומה דעירובא יתיב ואי לא מתא גופה יהבינן ליה במדידה והוא נפיק ליה לבר מתחומה ואין לו אלא ד' אמות דאמר רב אידי אמר רבי יהושע בן לוי היה מודד ובא וכלתה מידתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר בסוף העיר נעשת לו העיר כולה כד' אמות ומשלימין לו אלפים אמה והיכא דקא מערב לכולהו מתא ואמר הרי זה לכל בני עירי בעינן עד דאיכא מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד כדתנן כיצד משתתפין בתחומין מניח החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי ולכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה כל מי שקבל עליו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור שאין מערבים משתחשך וקתני כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחר ואחר מזונו לחול ולא לשבת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מזונו לשבת ולא לחול וזה וזה מתכוונין להקל מאן דאמר מזונו לחול ולא לשבת סבר כי יותר לחם אוכל בשבת משאוכל בחול ומאן דאמר מזונו לשבת ולא לחול סבר כי יותר לחם אוכל אדם בחול משאוכל בשבת רבי יוחנן בן ברוקה אומר ככר בפונדיון מד' סאין בסלע רבי שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב חציו לבית המנוגע וחצי חציו לפסול את הגויה פירוש הסלע ארבעים ושמונה פונדיונות וארבע סאין תשעים וששה ליטרין נמצאו שני ליטרין בפונדיון הא למדתה ששני ליטרין הם ככר הנקח בפונדיון והככר של שני ליטרין שתי סעודות נמצא ליטרא בסעודה רבי שמעון אומר שתי סעודות הן שתי ידות לככר וככר שליש הקב והקב עושה שלש ככרות ושתי ידות של ככר זה הן שתי סעודות הא למדת שהככר עושה שלש סעודות והככר של ששה עשר אונקיות נמצא שתי ידות של ככר זה של שלש לקב עשה אונקיות ושני חלקים אונקיה חציו של זה הככר אם יכנס אדם לבית המנוגע ואכל חצי של זה ככר בעי כיבוס בגדים וגם אם נשתהא לשם בשיעור זה בעי כיבוס בגדים ורביע זה הככר לפסול גויתו מלוכל כתרומה שאם אוכל כהן רביע זה הככר מאוכלים טמאים פוסל גויתו לאכול בתרומה אמר רבי יוסי אין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא כל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה מהו דתימא אורחא דמילתא קתני קא משמע לן:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.