ברם צריך אילו מאן דהוה קאים באורחא וחשיבה ליה בתוך תחומה דמתא והוא לא ידע דסמיך למתא היא וגנא אדוכתיה ודעתיה למיקנא שביתה התם ולמחר קא חזי דסמיך למתא הוא דאי הוה ידע בהדי אינשי דמתא הוא הוי קני שביתה השתא נמי משתרי בהדי בני מתא אי לא כיון דאי הוה ידע דסמיך למתא הוא כחדא בני מתא והוה קני שביתה השתא נמי מישתרי או דילמא כיון דלא ידע וקנה שביתה היכא דקנה התם קני שביתה פליגו בה רבי מאיר ור' יהודה דתנן מי שישן בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה ברבי טרפון שבא בדרך וחשיכה לו למחר מצאוהו רועי בקר אמרו לו רבי הרי עיר לפניך היכנס נכנס וישב ודרש כל היום כולו אמר לי' ר' עקיבא משם ראייה שמא בדעתו של רבי טרפון היה או שמא בית המדרש מובלע בתחומו היה הלכה כרבי מאיר או כר' יהודה הלדה דרבי יהודה דקיימא לן רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה או דילמא הלכה כרבי מאיר דקאים רבי עקיבא בשיטתיה ת"ש דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין לדעת ושלא לדעת שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו ואמר רב יהודה אמר רב שמואל הלכה ברבי יהודה ולא זו בלבד אלא כל מקום שאמר רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.