שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ב, א׳

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למימסר נפשייהו על קדושת השם דקודשא בריך הוא ואילו מאן דאנסין ליה עו"ג ואסרין ליה כפור במילת' דשמיא ופלח לע"ג ואי לא קטילנא לך מיחייב למימסר נפשיה לקטלא ולא ליפלח לע"ג דהכי אשכחן בחנניה מישאל ועזריה כד אקים נבוכדנצר רשיעא צלמא דדהבא וגזר למפלח ליה מסרו נפשייהו לאתונא דנורא ולא סגירו לצלמא דכתיב איתי גוברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בכל שדרך מישך ועבד נגו גברייא אלין לא שמו עלך מלכא טעם לאלהך לא איתהון פלחין ולצלם דהבא די הקמת לא סגדין ות"ר את זו דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו את עצמן לכבשן האש נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים מה הצפרדעים שלא נצטוו על קדושת השם מסרו עצמן לאש דכתיב ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארת מצויה אצל תנור בזמן שהתנור חם ואנו שמצווי' על קדושת השם על אחת כמה וכמה וכן נמי על גילוי עריות ועל שפיכות דמים מחייב למימסר נפשיה לקטלא ולא למיעבר עילוייהו דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק נמנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרים לו לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מע"ג וגילוי עריות ושפיכות דמים וע"ג לא והתניא היה רבי ישמעאל אומר מניין שאם אומרי' לו לאדם עבוד ע"ג ואל תיהרג שיעבור ואל יהרג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו בפרהסיא ת"ל ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי וגו' אינהו דאמור כרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא ללמדך שיש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ויש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך גילוי עריות דתניא ר' מאיר אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח מעתה אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה מאורשה מה נערה מאורשה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו מקיש נערה המאורשה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורשה יהרג ואל יעבור ורוצח מנלן מההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לי מרי דוראי אי קטלת לפלניא מוטב ואי לאו קטילנא לך אמר ליה מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי וגילוי עריות נמי כיון דקא פגים לה הוה ליה כי דקטלה אבל איהי לא מחייבא למימסר נפשה לקטלא אלא כשאר עבירות שבתורה דהא אסתר לא מסרה נפשה לקטלא ואונס בדידיה מי איכ' והאמר רבא אין אונס בערוה שאין קישוי אלא מדעת משכחת לה להתרפאות שמאנס יצרו ונופל בחולי על תאות יצרו דכי אתא רבין א"ר יוחנן בכל מתרפאין חוץ מע"ג וגילוי עריות וש"ד היכי דמי כדרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד ונתן בן צוציתא שמיה שנתן עיניו באשה אחת אשת איש וחנה שמה והעלה בלבו לטנפה ושיגר לה זהב וכסף לשכב אצלה ולא קיבלה ומרוב תאוותו נפל בחולי וחלה ימים רבים באו ושאלו לרופאים אמרו אין לו תקנת רפואה אלא עד שתבעל לו כששמעו חכמים בדבר אמרו ימות ואל תבעל לו ואם לא תעמוד לפניו ערומה אמרו ימות ואל תעמוד לפניו ערומה תספר עמו מאחרי הגדר אמרו ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני חד אמר אשת איש היתה וחד אמר פנויה היתה בשלמא למ"ד אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי רב פפא אמר משום פגם משפחה רב אדא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ולינסיב מינסב לא מיתבא דעתיה כר' יצחק דא"ר יצחק מיום שחרב בית המקדש נוטל טעם ביאה וניתן לעוברי עברה ומאי טעמא מים גנובים ימתקו וגו' כי אתא רב דימי א"ר יוחנן הא דאמרת כל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג לא שנו אלא שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור מאי טעמא כיון דגזירה למעיקרא למילתא הוי קידוש השם וקרינן ביה ולא תחללו את שם קדשי כי אתא רבין א"ר יוחנן שלא בשעת השמד נמי בצינעה אבל בפרהסיא אית ביה קידוש השם וקרינן ביה ולא תחללו את שם קדשי ואפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור מאי מצוה קלה אמר רבה בר יצחק אמר רב אפי' ערקתא דמסנא אפי' הא דאיסור דרבנן היא מאי פרושא כדאמור רבנן נתפזרו לו מעות בפני ע"ג לא ישוח ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לע"ג נכנס לו קוץ ברגלו בפני ע"ג לא ישוח ויטלנו מפני שנרא' כמשתחוה לע"ג כגון אלו דומה התרת ערקת מסנא דבשעת השמד אם יאניסו את ישראל עבוד ע"ג ואינו רוצה ואח"כ יעמידוהו בפני ע"ג ויאמרו לו כפוף עצמך והתר ערקתא דמסנא שלא תשתחוה לע"ג אלא כפיפתך היא להתיר ערקת מסנא ובלבד רואיך יאמרו שהשתחוית אסור הוא וזה הוא איסורא דרבנן שאף על פי שאינו משתחוה לע"ג אלא שוחה להתיר הואיל ונראה שוחה בפני ע"ג אמר שכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור וכמה הוא פרהסיא א"ר יוחנן אין פרהסיא פחות מעשרה ישראלים פשיטא פרהסיא דישראל דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל בעי ר' ירמיה תשעה ישראלים ואחד עו"ג מהו כיון דרובא דישראל מי מיצטרף עו"ג אי לא ת"ש דתני רבינא אחוה דר' חייה בר אבא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה מה להלן י' וכלם ישראלים אף כאן י' וכולהו ישראלים: