ברם צריך הני מילי היכא דקא מיכוון עו"ג לאעבורי לבר ישראל איסור' היכא דקא מיכון להנאתו מאי דכיון דפרהסיא הוא אית ביה קידוש השם או דילמא כיון דלאו לאעבוריה קא מיכוין אלא להנאתו לית ביה משום קידוש השם ת"ש דאמר רבה האי אנסא דאניס ליה לישראל ואמר ליה קטיל אספתא בשבת ושרי לסוסיא ואי לא קטילנא לך יעבור ואל יהרג קטול ושרי לאיבוד דלא להנאתו אלא לאעבורי' קא מיכוין יהרג ואל יעבור וממאי דכי אמר רבא בפרהסיא קאמר מדקא קשיא לך והא אסתר בפרהסיא היא היכי לא מסרה נפשה לקטלא ואמר אביי אסתר קרקע עולם היא רבא אמר שאני אסתר דלהנאתו קא מיכוין דאי לא תימא הכי הני קואקי ודמינקי דפליגי לבי נורא היכי יהבינא להו אלא כל להנאתו ליכא קידוש השם ואע"ג דפרהסיא הילכך ע"ג וגילוי עריות ושפיכות דמים אפי' בצינעא יהרג ואל יעבור שאר עבירות בפרהסיא נמי יהרג ואל יעבור להנאתו אפי' בפרהסיא ואפי' ע"ג כגון קואקי ודמונקי יעבור ואל יהרג בשעת השמד אפי' שאר עבירות ובצינעה יהרג ואל יעבור וששאלתם היכי דמי קרקע עולם דקא אמרי' לעניין ממסר איניש נפשיה על קידוש השם דקא אמרי' אמר רב' האי בר ישראל דא"ל עו"ג קטיל אספסתא אי אמר ליה קטיל ושדי לסוסיא ואי לא קטילנא לך להנאת עצמו קא מיכוין ליקטול ולא לקטיל הא דאמר ליה קטיל ושרי לנהרא לאעבורי' קא מיכוין ולאיסורא קא בעי ליקטיל ולא ליקטול ומקשינ' והא אסתר דלא מסרה נפשה לקטלא ואזדקיקה ליה לאחשורוש ומפריק אביי דאסתר לא דמיא לע"ג ולחילול שבת דנשי' לכך נוצרו כשם שהארץ נוצר לזריעה ולעבוד בה כך אשה נוצרה לבעילה רבה אמר לאו מן הדין טעמא אלא אפי' תימ' בשבת ובע"ג כיון דאחשורוש להנאת עצמו מתכוון כאספסתא לסוסיא דמי ושדי ליה פי' קואקי ודמינקי כלי של טיט הוא ודומה לעציץ ועושין אותו בני אדם כשמתחממין כנגד מדורה ומבקשין לישן כופין אותו על הגחלי' ועל הדשן כדי שלא תיצת האש בכלי' שבבית ובמלכות פרסיים היו חברי' שבהן מחזירין בכל בתי ישראל ומכבין את הנרו' וחותין את הגחלי' ומוליכין אותן לבית האור שלהן שהו' ע"ג ולא היו עוזבי' לא אש ולא גחלי' שיוליכן בלילה חוץ מע"ג שלהן שהיא בית האור כי דקא אמרינן בהמביא גט אתא ההוא חברא שקלא לשרגא מקמייהו אמר אלהי' אי בטולך אי בטולא דבר עשו והיו מוליכין אותו בקואקי ודמינקי דהוו להו משמשי ע"ג ואע"ג דמשמשי ע"ג הם כיון דלא לעבורינון איסורא לישראל קא מכוונים אלא להנאת עצמן מותר לנו ליתן להם:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.