שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״א, ב׳

ברם צריך אילו אבא דאמר עילוי בריה בן גרושה הוא בן חלוצה הוא ממזר הוא מי מהימן למיפסלי' אי לא מיפלג פליגי בה רבי יהודה ורבנן דתניא יכיר שיכירנו לאחרים מיכן אמר רב יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בני בן גרושה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן נאמן אדם לומד זה בני בכור אבל אינו נאמן לומר זה בני בן גרושה בן חלוצה הלכה ברבי יהודה או כרבנן הלכתא כרבי יהודה דמסייע ליה יכיר או הלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ת"ש דשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר על בן בין הבנים נאמן הוא ורבי יוחנן אמר אינו נאמן והוינן בה מאי קאמר אמר רבי אבא הכי קאמר האומר על בן בין הבנים בכור הוא ואע"ג דמחזיק לן באחרינא כמאן כרבי יהודה ורבי יוחנן אמר אינו נאמן כמאן כרבנן דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הילכתא בכל הני שמעתתא כד שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא והני מילי דלית ליה זרעא לההוא בנו אבל אי אית ליה זרעא אבנו מהימן אבן בנו לא מהימן למפסליה דתניא ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מיכן אמר רבי יהודה גר שנתגייר בב"ד הרי זה גר בינו ובין עצמו אינו גר מעשה באדם אחד שבא לפני רבי יהודה אמר ליה יש לך בנים אמר לו הין אמר ליה נאמן אתה לפסול את עצמך ואין אתה נאמן לפסול את בניך ואבריה לא מהימן והא תניא הא דאמרינן מיכן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור נאמן לומר זה בני בן גרושה בן חלוצה אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר ליה לדבריך עו"ג אתה ואין עדות לעו"ג רבינא אמר כלום יש לך בנים אמר לו הין יש לך בני בנים א"ל הין א"ל נאמן אתה לפסול את בניך ואין אתה נאמן לפסול את בני בניך תניא נמי הכי רבי יהודה אומר נאמן הוא על בנו קטן ואינו נאמן על בנו גדול וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא קטן ויש לו בנים הרי זה גדול גדול ואין לו בנים הרי זה קטן והלכה כרב נחמן והא תניא כותיה דרבינא ההוא לעניין יכיר איתמ' אבל הכא אין עדות לעו"ג ומהכא נמי איכא למישמע מיניה דהילכתא כרבי יהודה דמהימן אבריה ומדקאמר הלכה כרב נחמן בר יצחק דאין עדות לעו"ג הא לאו עו"ג מהימן: