שאילתא דמחייבין דבית ישראל לרחומי חד בחבריה שנא' וחי אחיך עמך ועדיף קמי שמייא לקיומי נשמה דאפילו שבת דאסור סקילה מחללין לקיומי נשמה ולא מיבעייא ודאי אלא אפי' ספק היכי דמי חד רופא אומר צריך לאחולי עליה שבתא וחד רופא אומר אינו צריך כדתנן ספק נפשות דוחה את השבת שנא' ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם והיכא דרופא אומר צריך אע"ג דהוא אומר לא צריכנא דאיכא למימר הוא קים ליה בנפשיה לרופא שמעינן דילמא תונבא הוא דנקיט ליה וודיי הוא אמר צריכנא אע"ג דאיכא כמה רופאין דאמרין לא צריך לא משגיחינן להו כדמר בר רב אשי דאמר לב יודע מרת נפשו וודיי חד רופא אומר צריך ושנים אומרים אינו צריך אין דבריו של אחד במקום שנים וכן שנים במקום שלשה וכן שלשה במקום ארבעה ואילו אשה שילדה בשבת ואפי' שלישי שלה חל להיות בשבת אע"ג דהיא אמרה בריאה אני ולא צריכנא מדורה וחמין ורופאין נמי אומרין לא צריכה אמרו רבנן יולדת כל שלשה ימים הראשונים ההיא בריותא לא בריותא היא ועבדינן לה מדורה וחמין ומבשלין לה בישולא וכל צורכה כדעבדינן לה בחול דאמרי נהרדעאי חיה שלשה שבעה שלשים שלשה ימים הראשונים בין אמרה צריכנא ובין אמרה לא צריכנא מחללין עליה שבת משלשה ועד שבעה אי אמרה צריכנא מחללין עליה שבת ואי אמרה לא צריכנא אין מחללין עליה שבת משבעה ועד שלשים בין אמרה צריכנא ובין אמרה לא צריכנא אין מחללין עליה שבת אלא על ידי עו"ג דאמר רב עולא בריה דרב עילאי כל צורכי חולה נעשין על ידי עו"ג בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומ' לעו"ג ועושה וצורכי דוולד נמי עושין בשבת קטרינן ליה טיבורא דלא ליעול זיקא וליסתכן וטומנין לה שיליה כדי שיחם הוולד רשב"ג אומר עשירות טומנות אותה בספוגין של צמר בנות מלכים בספל של שמן עניות טומנות אותה בתבן או במוכין:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.