ברם צריך מהו למימר לעו"ג ואיתויי לבר מן עירובא ת"ש דההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה אמר להו רבה לייתו ליה מגו ביתא אמר ליה אביי והא לא עירבו וליסמוך אשיתוף והא לא שיתפו ולימדו ליה לעו"ג דליזיל ולייתי ליה אמר אביי בעאי לאותוביה למר ולא שבקן רב יוסף דאמר לי רב כהנא כי הוינן בי רב יהודה אמרין כל מילתא דאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה מילתא דרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא בתר כן אמר ליה מאי בעית לאותובן אמר ליה דתניא הזאה שבות ואמירה לעו"ג שבות מה הזאה שבות ואינה דוחה את השבת אף אמירה לעו"ג שבות ואינה דוחה את השבת א"ל מי לא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה הכא דיבורא בעלמא הוא דכתיב ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.