שכיב מרע שכתב כל נכסיושאילתא דמחייבי׳ דבית ישראל למיעסק בשיכבא ולמקבריה אמר רב יהודה אמר רב מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה הני מילי היכא דלא מיפלגי מתא בחבורתא אבל אי מיפלגא מתא בחבורתא הני דרמו עלייהו לאיעסוקי ביה אסירי אבל הנך אחריני אע"ג דאתן לכבוד בעלמא לא אסירי כדהא רב המנונא איקלע לההיא מתא שמע קל שיפורא דשיכבא חזא הנהו אינשי דקא עבדי עיבידתא אמר להו להוו הנך אינשי בשמתא דרב אמרי ליה בחבורתא מיפלגא מתא אמר להו אי הכי שרי לכו והיכא דאיכא מת מצוה דלית ליה קוברין כולי עלמא מחייבים לאיעסוקי ביה דכתיב אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג וא"ר חמא ברבי חנינא אחרי מדותיו של הקב"ה דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחלתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגיא ואפי׳ כהן גדול ונזיר דאין מיטמין למת ולקרוביהן דמת מצוה יטמא ואי ליכא איניש אחרינא לאיעסוקי ביה מעסיקין ביה אינון דתנן כהן גדול ונזיר אין מיטמין לקרובין אבל מיטמין למת מצוה מנלן דכתיב לאביו ולאמו לא יטמא לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ומבטלין תלמוד תורה לכבוד המת דתניא מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה אמרו עליו על ר׳ יהודה בר' אלעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א בשאין לו כל צורכו אבל יש לו כל צורכו אין מבטלין וכמה כל צורכו ר"א בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאיבולא עד סיכרא רב ששת ואיתימא רבי יוחנן נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא והני מילי לדקרי ולא תני אבל לדקרי ומתני לית ליה שיעורא וכי מבטלינן נמי לכבוד דקרי ומתני אבל לא קרי ולא תני כי איכא דמעסקין ביה לא מבטלינן וכי ליכא דמעסקין ביה מבטלינן ואפילו תלמוד דגדול ממעשה מבטלינן להוצאת המת ולהכנסת הכלה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.