אי נמי ברם צריך שייר קרקע כל דהוא דקא תני דוקא קרקע או דילמא אפי' מטלטלי כל שהוא דקתני כל שהוא ממש או דילמא כדי פרנסתו ת"ש דאמר רבא אמר רב נחמן חמשה עד שיכתבו כל נכסיהם ואלו הן שכיב מרע ועבדו ואשתו ובניו ושברחו וסימן ע׳ש׳ב׳ב׳ פי׳ שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים לא עשה כלם אלא אם כן שייר כל שהוא ולאו קרקע דוקא אלא שייר דוקא עבדו הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר כל שהוא לא יצא אשתו הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא הא שייר קרקע כל שהוא ומת מתנתו קיימת ואע"ג דלאו קנו מיניה דאי מצוה מחמת מיתה לא בעי קניין והני מילי הוא דמית ואי לא מית אע"ג דקנו מיניה וקים הדר בכל דעבד דמצוה מחמת מיתה ובניו פירוש הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע או מטלטלי כל שהוא בפניה ושתקה איבדה כתובתה ואי צווחת הא צווחת ושברחו פירוש המברחת כל נכסיה מבעלה מיקמי דתיהוי ליה לא עשתה ולא כלום ואם שיירה כל שהוא שפיר עבדת ובכולהו אפילו מטלטלי הוי שיור לבד מכתובת אשה דמקרקעי תקינו רבנן מטלטלי לא תקינו רבנן ואע"ג דפליגי עליה רב יהודה ורבי ירמיה בר אבא הילכתא כרב נחמן בדיני דקאמ' בכולהו מטלטלי נמי הוי שיור לבד מכתובת אשה מדקאמר עד שיכתבו כל נכסיהן אלמא קרקע לאו דווקא כל שהוא דווקא ולא בעינן כדי פרנסתו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.