ברם צריך אילו מאן דקא אזיל לממהל ית בריה ואי לא אזיל מיפגרא מלתא דליכא איניש אחרינא דמהיל ליה ואיכא מת מצוה לאיעסוקי ביה דאי לא מיעסק ביה איהו ליכא איניש אחרינא דמיעסק ביה ומיבזה להידא מיתבעי ליה לאיעסוקי ביה ברישא מי אמרינן מילה עדיפא שכן דוחה את השבת ואילו קבורת מת מצוה לא דחייא את השבת ולא אתי עשה דקבורה ודחי עשה דמילה או דילמא קבורת מת מצוה עדיפא דקא דחייא עשה ולא תעשה דטומאה דכהן גדול ונזיר ואי משום דקא אמרת מילה דוחה את השבת ואין קבורת מת מצוה דוחה את השבת דכתי׳ קבור תקברנו ביום ההוא ביום שאתה רוצחו אתה קוברו וביום שאין אתה רוצחו אין אתה קוברו משבת לא ילפינן דהא רציחה דוחה את העבודה דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות ועבודה דוחה את השבת ורציחה חמורה מעבודה ומנלן דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות ועבודה דוחה את השבת ואילו רציחה אינה דוחה את השבת דאמר מר נאמר כאן מושבות ונאמר להלן מושבות דכתיב והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם ונאמר בשבת מושבותיכם דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם או דילמא אדרבה מטומאה לא ילפינן שכן לאו ועשה שאין שוה בכל היא ת"ש דתניא ולאחותו הבתולה מה ת"ל ולאחותו הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ואמרו לו מת לו מת יכול יטמא הא אמרת לא יטמא דלא אתי עשה דטומאה ודחי עשה דמילה ואע"ג דלא יטמא חובה יכול כשם שאין מיטמא לאחותו כך אינו מיטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאין מיטמא אבל מטמא הוא למת מצוה אלמא עשה דמת מצוה עדיף ממעשה דמילה וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.