ברם צריך היכא דנידוהו על תנאי אי נמי נדה עצמו על תנאי כגון דאמר אי לא מקיימנא הדא מלתא אהא בנידוי וקיימה מי צריך הפרה אי לא מי אמרינן כיון דקיימה למילתיה בטיל ליה ממילא או דילמא בהפרה תליא מילתא ועד דמשתרו ליה אישתרויי לא בטיל נירוייה ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב נידוהו על תנאי ואפילו מעצמו צריך הפרה מנ"ל מיהודה דתניא אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ברישא שמעון ולוי איבעי ליה לברוכי והדר ליהודה ועוד מאי דכתיב וזאת אלא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים עליהם אמר לפניו רבש"ע מי גרם לראובן שיודה במעשה בלהה יהודה מיד שמע ה׳ קול יהודה תנא על איבריה לשפא לא הוו קא מעיילין ליה למתיבתא דרקיעא אמר ואל עמו תביאנו לא הוה ידע למישקל ולמיטרא בשמעתא אמר ידיו רב לו לא הוה סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא אמר ועזר מצריו תהיה מאי טעמא משום דלא שרא לנפשיה והילכתא נידוהו על תנאי אי נמי נדה עצמו על תנאי אע"ג דקיים צריך הפרה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.