שאילתא דמיתבעי ליה לצורבא מרבנן למיקבע דוכתא דיתיב בה וגריס דאמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלין לו תחתיו שנאמ׳ ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו וגו׳ ומיתבעי ליה לצעורי נפשיה ומיגרס בליליא דאמר רבי ירמיה בר אלעזר כל בית שאין נשמעין בו בלילה דברי תורה סופו ליחרב שנאמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה ואמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירו עמו מה טעם יצוה ה׳ חסדו משום דבלילה שירו עמו והיכא דאית ליה רב במדינת הים מיחייב למיזל גביה למיגמר מיניה תורה דאמר רב דימי בר חמא מאי דכתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים שאם בשמים היא צריך אתה לעלות אחריה ואם מעבר לים היא צריך אתה לעבור אחריה מיכן לתלמיד חכם שיש לו הרב במדינת הים שצריך לילך אחריו ר׳ יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא תורה למי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה למי שמרחיב דעתו עליה כים רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא תורה בגסי הרוח ולא מעבר לים לא תמצא תורה לא בסוחרנים ולא בתגרים:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן י״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.