ברם צריך למימר אילו תלתא דאכלי פירות מברכין ברכת זימון אי לא א"נ אישתלי ולא ידע אי בריך אי לא בריך ונפק לאורחא ואידכר דלא בריך מברך היכא דאידכר או דילמא חוזר למקום שאכל ומברך ת"ש דתנן מי שאכל ושכח ולא בירך ב"ש אומרים יחזור במקומו ויברך ובה"א מברך במקום שנזכר ומחלוק' בשוכח אבל במזיד אפילו ב"ה מודים דחוזר למקומו ומברך הנהו תרי תלמידי חד עבד בשוגג כב"ש ואשכח יונה דדהבא וחד עבד במזיד כב"ה ואכלי' אריא ולענין פירות אין זימון לפירות ואין נוטלין ידים לפירות ושנים שאכלו מצוה ליחלק וכן הלכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.