ראהשאילתא דמחייבין דבית ישראל לרחומי חד על חבריה שנאמר כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך והיכא דבר אוזפיה הוא חייב לאוזפיה דכתיב כי פתוח תפתח את ידך לו וכל שאינו מרחם אין מרחמין עליה מן שמיא ולא מיחשב מזרע אברהם שנא' ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וכתיב ונתן לך רחמים כל המרחם בידוע שהוא מזרע אברהם וכל שאין מרחם בידוע שאינו מזרע אברהם ולא מיבעיא דאפשר ליה דחייב לעשות צדקה אלא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה מהן צדקה שנאמר ועניתיך לא אענך עוד אמר רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות: ואילו בני מתא דכרו נהרא ואית מתא אחריתי דלית להון מיא מיתבעי להון למיתן להון מיא למישתי דכתיב וחי אחיך עמך ואי אמרי ניתן לכון דמי בירא לא מיתבעי למינסב מינהון דתניא עשרה דברים התנה יהושע וזה אחד מהם מעיין היוצא בתחלה מסתפקין ממנו כל בני העיר ואי ליכא בההוא למישתי אינון ובני מתא אחריתי חייהון קודמין לחיי אחרים:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.