שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ה, ב׳

ברם צריך למימר פיתחא דאיכא בביתא ולא רגיל למיעל ולמיפק בה ונפקין בה תורי וקניינא מאי מי אמרינן שעריך אמר רחמנא והאי שער מעליא הוא או דילמא דומיא דביתך מה ביתך דרגיל למיפק ביה אף ה"נ דרגיל מיפק ביה אין ואי לא לא צריך מזוזה הלכת' מאי בריך שמי' דקב"ה כתיב ועשו להם ציצית ילמדנו רבינו מה עיסקה של ציצית אלא חלק הקב"ה כבוד לישראל מה שלא חלק לבריה ולא לאומה אחרת שנאמר לא עשה כן לכל גוי וכתיב כי לא יראני האדם וחי ישראל רואין אותו בכל שעה בוא וראה אמר הקב"ה ואל מי תדמיון אל האיך אתם יכולין לצייר דמותי בים נראיתי כאיש מלחמה שנאמ' ה' איש מלחמה נראיתי בסיני כבחור שנאמר דודי צח ואדום נראיתי בגולה כזקן שנאמר הזה הוית עד דכורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וגו' נראיתי לשלמה כחתן שנאמר בעטרה שעטרה לו אמו וגו' ורמינהו כי לא יראני האדם וחי ועוד מלאכים אין רואין אותו אלא הא כיצד כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' ומהיכן זכו ישראל לפרשה הזאת מברכה שברכן שם שנא' ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון כיון ששמע אברם שמועה זו אף הוא נשבע הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אמר הקב"ה אתה אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל חייך שאני נותן לבניך מצות תפילין שנועלת לפני כל המצות ולענין שאלתא דשאילנא קדמיכון ת"ש דא"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן כל מזוזות של בית רבי כנגד היו עשויות ופתחא דנפיק רבי לבי מדרשא לא הוה ביה מזוזה והא רב הונא הו"ל פתחא דנפיק לבי מדרשא והוה בי' מזוזה רב הוה רגיל למיפק ולמיעל בה דאמר רב יהודה אמר רב במזוזה הלך אחר פתח הרגיל וכן הלכתא: