עקבשאילתא דמחייבין דבית ישראל למקבע מזוזה בפתחיהון שנא' וכתבת' על מזוזו' ביתך ובשעריך ולא נפיק ידי חובתיה עד דכתיב לה במגילתא דעפיצא ובדיותא מעליא כספר תורה ומצוה להניחה בתחילת שליש העליון ומצוה להניחה בתוך חללו של פתח ומצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים כתבה אגרת לא יצא כתבה בשני דפין פסולה תלאה אחר הדלת לא יצא בזע שקפא ועיילא כולה כי עברה לא יצא רמייה לפותיה דשקפא כנגר יצא קבעה מן קדם דלקבעה למלבנה בבבא חק בגודא ואחית בה מזוזה והדר קבע בבבא לא יצא מ"ט תעשה ולא מן העשוי אלא קבע למלבנא בבבא וחייק ומחית בה מזוזה ופתחא שממא פטור ממזוזה היכי דמי שממה פליגו בה רב נחומי ורב יוסף חד אמר דלית ביה שקפא וחד אמר דלית לה תקרה וכיפה פלוגת' דר"מ ורבנן דר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ומצוה להניחה בשקפא דימין כד עייל שנ' וכתבתם על מזוזות ואומר ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך וה"מ פתחא בראה אבל ביתא דאית ליה בבין ולא ידעינן סיפי גוואי בהדין גיסא עיילין אזלינן בתר דמחית צינורא דדש' דאמר ליה ריש גלותא לרב נחמן קבע לי מזוזאי אמר להו לקבעו להון דשי ברישא דאמר רב יהודה אמר שמואל במזוזה הלך אחר הכרת ציר ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי עיירות ואחד שערי מדינות ואחד שערי חצירות ורפת ולולין ובית התבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה אבל בית שער אכסדרה ומרפסת פטורין שאין עשויין לדירה ובית הכסא ובית בורסקי ובית הטבילה פטורין שאין עשויין לכבוד ושערי מקדש ולשכות ועזרות פטורין שהן קדש בתי כנסיות ומדרשות נמי פטורין דאיקריין מקדש שנאמר והשמותי את מקדשיכם ת"ר המשכיר בית לחבירו משכיר חייב להעמיד לו דלת ולפתוח לו חלונות ולחזק לו תקרה ולסמיך לו קורה שוכר חייב לעשות לו סולם ומעקה ולהטיח גגו ולעשות לו מרזב. מזוזה על מי על השוכר וכשיצא לא יטלנה ומעשה באח' שנטלה ויצא וקבר אשתו ושני בניו ובכותי נוטלה בידו ויוצא: ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין מסור עבד שפחה קטן עובד כוכבים כותי וישראל מומר פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ושאינו בקשירה אינו בכתיבה מזוזה שאינה משורטטת פסולה ותפילין אינן צריכין שירטוט אילו ואילו נכתבין שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גרסי השוכר בית בחוצה לארץ כל שלשים יום פטור מן המזוזה ובארץ ישראל חייב לאלתר ספר תורה שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מטבילה מ"מ משום דלא חזי גברא תניא נמי הכי טבל ועלה בעלייתו אומר ברוך אקב"ו על הטבילה וכד עביד מעקה אומר אקב"ו על המעקה וכד מחית מזוזה אומר לקבוע מזוזה ארטבן שלח לרבינו הקדוש חדא מרגליתא אנטימיטון ושלח ליה שגר לי מילא טבא כוותיה כתב ליה חד מזוזה ושיגר ליה שגר ליה ארטבן אנא שיגרית לך מילא דלית לה טימי ואת שיגרת לי מילתא דלא שוה חד פולר שגר ליה את שיגרת לי מילא דאנא בעי למיטר יתה ואנא שגרית לך מילא דאת דמיך והיא מנטרא לך דכתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה חפצי וחפציך לא ישוו בה מיד נכנס שד בבתו של ארטבן ולא היה לו אלא בת אחת ובאו כל הרופאים ולא הועילו לה כיון שנטל ארטבן את המזוזה ושם לה על הפתח מיד ברחה אותה שדה ונטל רבינו הקדוש מרגלית לעצמו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.