ואתחנןשאילתא דמחייבין דבית ישראל לאגמורי בניהון אוריית' דכתי' ושננתם לבניך ותקינו רבנן לאותובי מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר דאמר רב יהודה אמר רב זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב אין מלמדו תורה מאי דריש ולמדתם אותם את בניכם אתם התקינו שיהו מלמדי תינוקות יושבים בירושלים מאי דרוש כי מציון תצא תורה וגו' ועדיין מי שיש לו אב מעלהו ומלמדו ומי שאין לו אב אין מעלהו ומלמדו התקינו שיהו מלמדי תינוקות יושבין בכל פלך ופלך עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מלמדי תינוקות יושבין בכל עיר ועיר אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אלא מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי פסיק נהרא לא ממטינן ואי איכא גישרא שפיר דמי אבל גמלא לא דזימנין דנפיל ואמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא לא צריכי התראה ומסלקינן להו בלא התראה דכל פסידא דלא הדר כמותרין ועומדין דמו אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמש ואי הוו חמשין פלגינן לתרי לא מלו לתרי מותבינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא ואמר רבא האי מקרי דרדקי דאישתכח עדיף מיניה לא מסלקינן ליה אם כן האיך נמי אמר אי משכחין דעדיף מינאי ומסלקין לדידי ולא יהיב דעתיה רב דימי מנהדרעא אמר כ"ש דיהיב דעתיה קנאת סופרים תרבה חכמה ואמר רבא הני מקרי דרדקי חד גמיר וחד גריס דגריס מותבינן דגמיר לא מותבינן דגריס מותבינן שבשתא ממילא נפקא ורב דימי מנהרדעא אמר דגמיר מותבינן דגריס לא מותבינן שבשתא דעל על דכתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום כי אתא א"ל דוד אמאי לא קטלת להו לנקבות א"ל דכתי' תמחה את זכר עמלק א"ל דוד אנן זכר קרינן אזל בעי לההוא דאקריה א"ל היכי אקריתן א"ל זכר שלף ספסירא למיקטליה א"ל כתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה א"ל שבקיה לההוא גברא דמסתייה דקאים בארור א"ל יואב כתיב ארור מונע חרבו מדם וקטליה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.