ברם צריך למימר אבי האב מי מחייב בבן בנו ללמדו תורה אי לא מי אמרינן בניכם אמר רחמנא בני בניכם לא אמר רחמנא או דילמא בניכם לאפוקי בנותיכם ת"ש דאיתמר עד היכן חייב ללמד את בנו תורה אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלימדו אבי אביו מקרא משנה הלכות ואגדות אלמא אבי אביו נמי מחייב מיתיבי ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בניכם ולא בני בניכם אם כן מה ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך לומר לך כל המלמד את בנו תורה כאלו מלמד את בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם בני בניכם מנין ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך א"כ מה ת"ל בניכם בניכם ולא בנותיכם א"נ מישרא דשאלת' הכי אמר ריש לקיש אין העולם מתקיי' אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן א"ל רב פפא לאביי בהבל דידי ודידך לא אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא ואמר ריש לקיש אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש א"ל רשב"ל לר' יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה מלמדי תינוקות לסוף מחריבין אותה רבינא אמר מחרימין אותה איתמר ומסיק בדרבא מקרי דרדקי דאישתכח דעדיף מיניה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.