ברם צריך למימר אילו תלמידא דחזא ביה ברביה מילתא מי צריך לאוכוחי אי לא כיון דהוקש כבודו לכבוד המקום לאו אורח ארעא לאוכוחיה או דילמא כבוד שמים עדיף ושפיר דמי ת"ש דת"ר הוכח אין לי אלא הרב לתלמיד תלמיד לרב מניין ת"ל תוכיח מכל מקום: אי נמי עדיף יקרא דרביה טפי מן יקרא דאבוה דתנן שאביו מביאו לחיי העוה"ז ורבו שלימדו חכמה מביאו לחיי העוה"ב דווקא חכמה אבל מקרא ומשנה לא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.