ברם צריך למימר חכמה דקאמר דכוליה תלמודיה מיניה או דילמא כל דהוא מיפלג פליגו תנאי בהא מילתא איכא דאמר כוליה ואיכא דאמר רוביה ואיכא דאמר כל דהוא ואפילו חדא מילתא דתניא רבו שאמרו שלימדו חכמה ולא שלימדו מקרא ומשנה דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל שרוב חכמתו ממנו ר' יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זהו רבו הילכתא מאי ת"ש דאיתמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה רב אחא בר הונא אמר רב ששת הלכה כר' יוסי ואמר עולא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה ומקרעין זה על זה ולענין אבדה אפילו במקום אביהן אין מחזירין אלא שיש רבו מובהק. אלמ' הלכתא כר' יהודה וכדעולא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.