שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיעבד פלוגת' דכיון דקיימי בפלוגתא אתו למיסנא אהדדי ואמר רחמנא לא תשנא את אחיך בלבבך ולא מיבעיא דזוטר בעי למיכף לרבה אלא אפילו רבה מיבעי ליה למיכף לזוטא דלא תהוי פלוגתא דכתיב ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וגו' ואמר ריש לקיש מיכן שאין מחזיקין במחלוקת ואמר רב יהודה אמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו דכתיב ולא יהיה כקרח וכעדתו רב אסי אמר מיצטרע כתיב הכא לו וכתיב התם ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך וגו' א"ר חמא בר חנינא כל העושה מריבה עם רבו כעושה עם השכינה דכתיב המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' וכי עם השכינה עשו מריבה והלא עם משה עשו מריבה שנאמר וירב העם עם משה אלא למדנו כל העושה מריבה עם רבו כאילו עושה מריבה עם השכינה א"ר חנינא בר פפא כל המתרעם על רבו כמתרעם על השכינה שנאמר לא עלינו תלונותיכם כי על ה' א"ר אבהו כל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה ואמר רב חסדא כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר בהצותם על ה':
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.