ברם צריך למימ' אילו מן דשמתי' בי דינא ואזל לעלמא מהו למישר' ליה בי דינא אחרינא דאשתמית אדינא דממונא לא קא מיבעיא לן דהתם אדעתא דבעל דיניה שמתוה בבעל דינא תליא מילתא כי תיבעי לן דשמתוה עילוי חטאיה מי חיישינן לכבוד ב"ד ועד דשרו ליה ההוא ב"ד דשמתוה לא מישתרי או דילמא משום דלא לישתהי בשמתיה לא חיישינן לכבוד ב"ד ושרו ליה בי דינא אחרינא ת"ש דאמר אמימר הני בי תלתא דשמתי אתו בי תלתא אחרינא ושרו איתיביה רב אשי לאמימר רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל א"ל לא עד דאתי אחר ושרו בהדייהו ש"מ מדקתני חלקו אינו מופר הא דהנך מופר הני בי תלתא דמשמתין שרי חד חד לחודיה אע"ג דלא קרבין גבי הדרי ושפיר דמי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ל, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.