מנדין היו לאלתר ושונין לאחר שלשים ומחרימין היו לאחר ששי' [א"ל] ר' הונא בר חיננא משמיה דרב חסדא [מתרין ביה] שני וחמישי ושני ואח"כ היו מנדין ה"מ לממונא אבל לאפיקרותא לאלתר ואי מפייס בעל דינא לאלתר הוון שרינן ליה דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסור טוט שרי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ל, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.