קרחשאילתא דאילו מאן דאית ליה מילתא דדינא בהדי חבריה יהיב ליה זימנא לב"ד ושמע דינא בהדיה וצריך למימר ליה זימנן בהדיה פלן לקדם ב"ד פלן ליום פלן דהכי אשכחן בקרח ועדתו דבשעתא דאמרו ליה לאהרן משה מן דעתיה הוא דיהב לך כהונה ולא מרשותיה דקודשא בריך הוא ואנן נמי בעינן למיהוי כהני דכתיב ובקשתם גם כהונה אמר להם משה זימניכון לקמי קודשא בריך הוא בהדי אהרן מחר דכתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' ואי משתעי מילתא בישא כלפי בי דינא ואתי שליחא ואמר לית ביה משום לא תלך רכיל דכתיב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה למימרא דאהדר שליחא ואי מיחייב לשמותיה הוו משמתי ליה דכתיב אורו מרוז וכי משמתינן ליה היה צריך למימר סברא דדיינא לשמותי' מנלן מברק דהכי אשכחן דבעידנא דשמתיה למרוז אמר אורו מרוז אמר מלאך ה' ומשמתין נמי למאן דמחבר ליה דכתיב אורו ארור יושביה והוי צריך לאודועי ומימר דמשום הכי משמתינן ליה דכתיב כי לא באו לעזרת ה' אמר עולא בארבע מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז איכא דאמרי כוכבא הוה ואיכא דאמרי גברא רבא הוה ואי מיתבעי למיקנסי' בממוני' קנסינן ליה רבתי' וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו ומחרמינן ליה דכתיב והוא יבדל מקהל הגולה והיכ' דמתבעי למיתלש מן מזייה ולמעבד ביה דינא ולמילטיה ולאשבועיה עבדינן ליה דכתיב ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים והיכא דמתבעי למיחבשיה חבשינן ליה לנגודיה מנגדינן ליה דכתיב הן למות הן לשרושי הן לענוש ניכסין ולאסורין מאי לשרושי אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה ואמר רב יהודה בריה דרב שמואל
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ל, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
