שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיעבד עבידתא ביומא דשבת' ומאן דעביד דיניה בסקילה דכתיב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו וגו' וכתיב בתריה רגום אותו באבנים כל העדה ומן דמבשל ביומא דשבת' או לקיט פירי אי בשוגג עבד לאורתא מישתרי ליה למיכל מינהון ולעולם דנטר להו בכדי שיעשו ואי במזיד עבד אסיר למיכל מינהון לעולם כדתניא המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל לא לו ולא לאחרים כדדרש ר' חייא אפיתחא דבי נשיאה ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מה קודש אסור אף מעשה שבת אסורין אי מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת אסורין בהנאה ת"ל לכם שלכם יהא יכול אפי' בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג והאי דקא אמר לאחרים ולא לו קנסא בעלמא הוא. והלכתא כר' יהודה סבירא לן דאמר רב חנן בר אמי כי דריש רב בפירקא דריש הלכתא כר' יהודה דאמר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית הא לאחרים שפיר דמי. והאי קידרא דבשיל ולא בשיל דאמור רבנן אסור לשהויה ע"ג כירה כיון דלא בשיל לה מפניא ובעי דמתאכיל ליה מינה אתי לחתויי בגחלים והיכא דאישתלי ושהייה אסור למיכל מינה עד מוצאי שבת ואפילו לר"מ דאמר רב יהודה אמר שמואל א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב בתחלה היו אומרים מבשל קדירה בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל וכן לשוכח משרבו משהין קדירות במזיד ואומרים שכחים אנחנו קנסו אף על השוכח במזיד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קכ״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.