שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קכ״ח, ב׳

ברם צריך למימר אילו היכא דאיכא חולה דמסתכן דאמר בעי למישחט ליה מישחט אי נמי בשולי ליה בישולא ושחטו ליה ההוא דאייתר מי שרי למיכל מיניה בריא אי לא מי אמרינן כיון דברשות שחטו וברשות בשלו שפיר דמי או דילמא כיון דהוה אסיר וקאים מעיקרא הוי ליה מוקצה ואסיר למיכל מיניה בריא ת"ש דאמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב יצחק בר אדא א"ר השוחט לחולה בשבת אסור לבריא מ"ט מוקצה הוא המבשל לחולה בשבת מותר לבריא מ"ט הואיל וחזי לכוס לא הוי מוקצה אמר רב פעמים שהשוחט מותר פעמים שהמבשל אסור פעמים שהשוחט מותר כגון שהיה לו חולה מבע"י כיון דהוה חזי לחולה לגבי עלמא כוליה נמי לא הוי מוקצה פעמים שהמבשל אסור כגון שקיצץ לו דלעת ולא היה לו חולה מבעוד יום מהו דתימא בכנייהו נמי חזי לבהמה אע"ג דלא חזי לכוס חזי לבהמה קמ"ל א"ר דימי מנהרדעא הילכך השוחט לחולה בשבת מותר לבריא לאכול אומצא והמבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו והשוחט מותר והוא דהו"ל חולה מבעוד יום אבל לא היה לו חולה מבעוד יום אסור דקיימא לן הלכה כר"ש בכולה שבת לבר ממוקצה מחמת איסור דלא סבירא לן כוותיה מדרב פפא דא"ר פפא כותי שהביא פירות לישראל אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור ואע"ג דבא מחמת ישראל אחר אלמא הו"ל מוקצה מחמת איסו' דההוא לפתא דאתאי למברכתא חזייה רבא דהוה כמישא שרא למיזבן מיניה ואי לא כמישא לא אלמא הו"ל מוקצה מחמת איסור ולא סבירא לן כוותיה