ברם צריך לומר קטן וקטנה דמטו לפירקיהו ולא אייתיאו סימנין לא שתי שערות ולא גומות מי חיישינן דילמא מהוה הוו ומינתר הוא דנתרן שערות וגומות נמי פשטו אי לא למאי נפקא מינה לקטן דאי קדיש אשה לא צריכה גיטא מיניה ואי אמרת חיישינן שמא נשרו צריכה ממנו גט ואי אמרת לא חיישינן שמא נשרו קטן בעלמא הוא וקידושי קטן כלום נינהו אי נמי קטנה דאיקדשה אי אמרת חיישינן שמא נשרו הוי ספיקא ולא משתריא במיאון ואי אמרת לא חיישינן שמא נשרו קטנה היא ואין קדושיה קידושין מיפלג פליגי בה רב כהנא ורב פפי דאיתמר רב כהנא אמר חוששין שמא נשרו ורב פפי אמר אין חוששין שמא נשרו מאן דלא חייש דהא ליכא ומאן דחייש כיון דרובה בזימניהו מתיין והא לא אייתי איכא למימר מהאיך מעוטא דלא מתיין בזימניהו ואיכא למימ' מהאיך מיעוטא דנתרן והוה ליה ספיקא וחיישינן הילכתא מאי ת"ש דאמר רב דימי מנהרדעא הילכתא חוששין שמא נשרו וגבי קטנה לענין מיאון כי חיישינן היכא דאיקדשא לאחר זמן אי נמי איקדשא מעיקרא ואיבעילה לאחר זמן דהוה ליה חששא לקדושי דאורייתא אבל איקדשא מעיקרא ולא איבעילה לאחר זמן כיון דחששא לקידושי דרבנן הוא לא חיישינן:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קט״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.