בחוקתישאילתא דאילו מאן דנדר נידרא מיחייב לשלומי דכתי' איש כי יפלי' לנדור נדר ונו' ואי ינוקא או ינוקתא נדרין או מקדישין אי מלו לינוקא תרי סרי שני ואתחיל יומא חד מתליסרי וינוקתא אי מלו לה חדסדי שני ואתחיל יומא חד מתריסר בדקינן להו אי ידעין למן נדרו ולמן אקדישו נדריהון נידרא והקדישן הקדש דתנן בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין ובודקין כל שתים עשרה בן שנים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין ובודקים כל שלש עשרה קודם הזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהם נדרים ואין הקדישן הקרש אחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדרים והקדשן הקדש ומנא לן דתינוקת כל שנת שתים עשרה שנה ותינוק כל שנת שלש עשרה נדריהן נבדקין דתניא איש איש לרבות מופלא סמוך לאיש ומנא לן דאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהם נדרים והקדשן הקדש דת"ר כי יפליא מה ת"ל שם איש איש להביא בן שלש עשרה שנה ויום אחד שאע"פ שאין יודעין בהפלאה נדריהן נדרים וכן לעניין עונשין לא מקרי איש אלא תינוק בן שלש עשרה שנה ויום אחד מעת לעת והני מילי הוא דאייתי שתי שערות אבל לא אייתי שתי שערות אפילו בן עשרים שנה קטן בעלמא הוא דתניא אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחר בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות והיכא דאקדימו ואייתיאו שתי שערות מיקמי זימניהון שומא בעלמא הוא ועדיין קטן בעלמא הוא ולא מיבעיא קמי זימניהון אלא אפילו בגו זימניהון שומא בעלמא היא דאמר רבא הילכתא תוך זמן כלפני זמן ושתי שערות דקא אמרינן דאיכא בעיקרן גומות דאמר' רבי חלבו אמר רב הונא שתי שערות שאמרו צריך שיהא בעיקרן גומות אמר רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה גומות אף על פי שאין שערות אמר רב אשי אמר מר זוטרא קשי בה רב חנינא מסורא לא לישתמיט תנא וליתני לן גומות בחדא דוכתא אמינא ליה לא נצרכא דאפי' שתי שערות בגומא אחת אבל היכא דאיכא גומות אי אפשר לגומות בלא שערות ומינתר הוא דנתרן:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.