ברם צריך לומר מוכר כי קא טעי שיעוריה בכמה לוקח הוא דבכדי שיראה לתגר או לקרובו דזבינתא בידיה דאי בעי אחוויה אבל מוכר כל אימת דמדכר הדר או דילמא בין מוכר בין לוקח חד שיעורא הוא דיהבו רבנן ת"ש דאמר רב נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר דאושפיזכניה דרמי בר חמא זבין חמרא וטעה חזייה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציבת אמר ליה זביני חמרא וטעאי אמר ליה זיל הדר בך אמר ליה שהאי טפי מכדי שיראה לתגר או לקרובו אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה לא שנו אלא שנתאנה לוקח אבל נתאנה מוכר לעולם חוזר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קי״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.