תניא א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף א׳׳ל תבל אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין בו ולכך ריחו נודף אמר לו תן לי הימנו א"ל אינו מועילך כלום שכל מי שמשמר את השבת מועיל לו וכל מי שאינו משמר את השבת אינו מועיל לו כלום. אמר לו ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב ולקדוש ה׳ מכובד א"ל זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכבדתו רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר אמר לו רב פפי בר אבא לרב פפא כגון אנן דשכיח לן חמרא ובישרא כולי יומא במאי נישניה אמר להו אי רגיליתו לאקדומי אחרו ואי רגילתו לאחורי אקדימו רב ששת בקייטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא ובסיתווא מותיב להו היכא דמטיא טולא כי היכי דליקמו רבי זירא הוה מהדר אזוגי דרבנן אמר להו במטותא בעינא מיניכו לא תחלוניה אמר רב ואיתימא ריב"ל אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו ואמר רב המנונא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנא׳ ויכלו השמים והארץ וגו׳ אל תקרי ויכולו אלא ויכלו ואמר רבי אלעזר מניין שדיבור כמעשה שנאמר בדבר ה׳ שמים נעשו אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכלו שני מלאכי שרת המלוין אותו מניחין ידיהם על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן א׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.