ספר יראים · סימן תכ״א, ג׳

תנן (ט' ב') העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאו בתוך הבית סוכה תחת סוכה עליונה כשרה והתחתונה פסולה וטעמא כדתניא בסוכות תשבו שבעת ימים ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שתחת הבית וטעמא אמר ר"נ בר יצחק בסכת כתיב ובמה יהא בין סוכה לסוכה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח. תנן (י' א') פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה פי' מפני הנשר שלא ינשרו עליו והוי חמתה מרובה מצילתה וכיון דלדעת כן עושה א"כ בדעתו שאם ינשרו עליו וסדין מחזיקן רוצה הוא להכשירה והיא פסולה אחרי שדבר המקבל טומאה מחזיק העלין תלושין ודבר זה אין לגזור אלא בשפירש מן הנשר להכי אמר רב חסדא ל"ש אלא מפני הנשר אכל לנאותה כשרה וה"ה פורש מפני טינוף נשירת עליו דכשרה דחד טעמא הוא כן פירש רבינו יעקב זצ"ל ומצאנו כן בתשובת הגאונים. ורבותינו שפירשו מפני הנשר שלא ינשרו עליו ויטנפו המאכל והמשקה לפירושם לא ידענו לחלק לתת טעם בין לנאותה למפני הנשר. תנן (ט"ו א') תקרה שאין עליה מעזיבה ב"ה אומרים מפקפק או נוטל אחד מבינתיים שאע"פ שהסכך עשוי מעצמו הוצרך פקפוק דכתיב חג הסוכות תעשה לך ולא מן העשוי. תולדה ולא מן העשוי שאין מסככין בנסרים שיש בהם ארבע על ארבע דתנן (י"ד א') מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ר"מ אוסר וקי"ל כר"מ בגזרותיו ואמר רב מחלוקת בנסרין שיש בהן ד' על ד' דר"מ אית לי' גזירת תקרה ור"י לית ליה גזירת תקרה אבל אין בהן ד' על ד' דברי הכל כשרה ואע"ג דפליג שמואל עליה דרב הלכתא כוותיה דרב. ואמר ר' יוחנן (ט"ו א') אין מסככין בנסרין משופין משום גזירת כלים. ובנסרין שיש בהן ד' על ד' אפילו הפכן על צידיהן פסולה ופי' רב נחמן (י"ד ב') דעל כרחיך נעשו כשפודין של מתכת. תנן (י"א א') הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקישות וסיכך על גבה פסולה ואם היה הסיכוך מרובה מהן פי' (ט' ב') והם הבוטים ומעורבים על סכך כשר דבטל להו ברובה ואש קצצן כשרה ואמר רב (י"א א') צריך לנענען דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן כדתניא תלאן ואח"כ פסק ראשי חוטין שלהן פסולה ולא אמרינן פסיקתן זו היא עשייתן. תולדה עוד למן העשוי דתנן (י"ג א') חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן ואם התירן כשרות וטעמא מפרש בברייתא שפעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה ע"ג סוכה ומניחה עליו ליבשה ונמלך עליה ומניח לשם סוכה והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. הרחיק (י"ז א') את הסכוך מדפנות ג' טפחים פסולה אויר פוסלו בג' סכך פסול בד' אמות בין באמצע בין מן הצד דקי"ל כרב (י"ז ב') ופחות מכשיעור הזה אינו פוסל סכך פסול אך שישאר מסכך כשר כשיעור סוכה. תנן (ג' א') חמתה מרובה מצילתה פסולה. תנן (כ"ב א') המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה. תניא (כ"ב ב') אין כוכבי חמה נראין מתוכה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין והלכה כב"ה. מדקתני כמין בית שמעינן ולא כבית ממש למדנו שיכול לסככה מעובה כרצונו אך שתראה סוכה אבל בנסרין אפילו פחותין משלשה דהוו קנים בעלמא אחרי שכל הבתים סכוכין בענין זה ואינה נראית סוכה פסולה דלא הוי כמין בית אלא בית ממש.