ספר יראים · סימן ת״א, ג׳

וצריך לתת הציצית באורך הטלית ולא ברחבו דבעינן נוטפת על הקרן פי' תלוי על הקרן ואי הוי ברחבו לא. הוי נוטף שהרי כלפי הקרקע הוא תלוי. אמר רבא (ל'"ט א') קשר ראשון דאורייתא דאי ס"ד דרבנן אמאי איצטריך תורה למשרי כלאים בציצית פי' סדין כתכלת שהוא עימרא פשיטא התוכף תכיפה אחת אינה חבור אלא ש"מ דאורייתא והיכא אישתרי כלאים בציצית דכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו וכתיב בסמוך גדילים תעשה לך פי' מכלאים תעשה ציצית ואמרינן ביבמות פ"א (ד"ד א') דאפי' ר"י דלא דריש סמוכין בכל התורה כלה במשנה תורה דריש ומהאי סמוכין שרי כלאים בציצית בעירובין פ"א (ג' ב'). וקשר העליון צריך שיקשור ב' קשרים זה על זה דאינו קרוי קשר גמור להיותו חבור ולהקראות קשר אלא בשנים דאמרי' בשבת פ' כלל גדול (שבת ע"ד ב') והתופר שתי תפירות והא לא קיימי אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן והוא שקשרן והתם בקשר אחד מיירי דאי בשתי קשרים מאי איריא משום תופר תפוק ליה משום קשר אלא לאו ש"מ לא מיקרי קשר גמור דלהוי חבור לענין שבת אלא בשני קשרים וה"ה לענין כלאים. והצריכו חכמים לעשות עוד ד' קשרים להשלים גימטריא דציצית לתרי"ג מצות ציצית עולה ת"ר וח' חוטין וחמשה קשרים הרי תרי"ג והיינו דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. ונראה שצריכין גם הד' קשרים להיותם זה על זה דכולהו קשרים בענינא חדא עבדינן להו.