ספר יראים · סימן שצ״ט, פ״ב

ועוד יש אותיות אחרות שצריכות תגין אחרים והריני מפרשם. בפ' והיה אם שמוע יפתה ובקומך ואספת וקשרתם. בפ' והיה כי יביאך ונתנה הזכרים כי ישאלך בחזק יד כי הקשה לשלחנו ויהרג ידכה. בפ' קדש חמץ והיבוסי אשר (לי) למען מימים וכל ך' שבתורה צריך לעשותה עגולה מאחריה ורגלה ארוכה כזה וטעמא שאין חילוק בין כ"ף כפופה לכ"ף פשוטה אלא כפיפותה ופשיטותה הלכך צריך לכוין הכ"ף פשוטה כשתכוף רגלה שתהא מכוונת ככ"ף כפופה וכן פ"א כפופה וצד"י כפופה צריכות עגולה לצד התחתון כשיפשטם שיהיו מכוונות פשוטות הלכך צריך לעשות עגולות כזה ולא מרובעות ובולטות כזה וגוף האל"ף מעט עמוקה לצד ימין כזה ולא פשוטה כזה וטעמא דתניא בשבת פ' הבונה (שבת ק"ג ב') וכתבתם כתובה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן כיון שהוצרך להזהיר שלא יעשנה ממש עמוקה לצד ימין כעי"ן לצד שמאל (אלמא דומה קצת עקום אל"ף לצד ימין לעין לצד שמאל) והזהירו חכמים שלא יעמיקנה כ"כ וראיתי אלפין של אספמיא כך כפופות מעט באמצען. וצריכה טי"ת להיותה כפופה בראש ימין כזה דומה מעט לכפיפות פ"א דתניא התם כתיבה תמה שלא יכתבו טתי"ן פפי"ן למדנו שכפיפת טי"ת דומה קצת לכפיפת פ"א על כן הוצרך להזהיר שלא יכפפנה כ"כ ואמרי' התם בפ' הבונה (שבת ק"ד א') מאי טעמא פשיטא כרעיה דדלי"ת לגבי גימ"ל למדנו שגוף הדלי"ת צריך לפשוט רגלו לאחריו כזה ואמרי' שם מ"ט כרעיה דקו"ף תליא למדנו שגוף הקו"ף כזה שלא יגע רגלו למעלה.